נדרשת גישה חדשה כלפי חיזבאללה

ישראל חייבת לחזק את ההרתעה שלה נגד חיזבאללה. היא צריכה לעבור ממדיניות של הכלה בלבנון להסלמה הדרגתית ומבוקרת.

על אף אשרור החלטת מועצת הביטחון של האו”ם להאריך את מנדט כוח האו”ם בלבנון (יוניפי”ל), אל לישראל לסמוך אלא על עצמה. האשרור מגיע על רקע מתיחות מתמשכת בצפון בין ישראל לחיזבאללה, ככל הנראה כתוצאה מכרסום מתמשך בהרתעה הישראלית. לישראל אין עניין להסלים את המצב בצפון, אולם היא חייבת לחזק את ההרתעה שלה נגד חיזבאללה. ישראל צריכה לעבור ממדיניות של הכלה בלבנון להסלמה הדרגתית ומבוקרת. עם זאת יש לקחת בחשבון שהגישה המוצעת כוללת גם אפשרות להתדרדרות לסבב לחימה, או אף למלחמה רחבת היקף נגד חיזבאללה.

אישור החלטת מועצת הביטחון של האו”ם מה-31 באוגוסט 2023 להאריך את מנדט כוח האו”ם בלבנון (יוניפי”ל) שווק כהישג מדיני ודיפלומטי של ישראל. זאת, לאור העובדה כי מועצת הביטחון הוסיפה סעיף להסכם המאפשר לכוחות שמירת השלום בלבנון חופש תנועה לסייר בכל דרום לבנון, ולא רק באזור הגבול, וכן לפעול “באופן עצמאי”. כלומר, כוח יוניפי”ל יוכל לבצע סיורי פתע בכל דרום לבנון, בניגוד למצב שלפני ההחלטה הנוכחית.

עם זאת, חשוב לצנן את ההתלהבות בצד הישראלי. ראשית, מכיוון שבהחלטה יש התייחסות כללית לכך שכח יוניפי”ל צריך לפעול בתיאום עם צבא לבנון (גם אם צוין כי הוא רשאי לסייר באופן עצמאי), ובכך יש משום אמתלה קלושה לצבא לבנון ולחיזבאללה לסכל סיורים של יוניפי”ל.

מעבר לפלפולים על לשון ההחלטה, קשה להניח שכוח האו”ם יפעל בניגוד לרצון חיזבאללה. אין לצפות שכוחות לשמירת שלום יעשו עבור ישראל את העבודה בדרום לבנון. בעבר כבר הוכח לא פעם כי ברגע האמת, כוחות לשמירת השלום של האו”ם אינם מתפקדים. אף שיוניפי”ל הוסמך למנוע הברחות נשק מסוריה ללבנון, מאז הקמת הכוח לא צוין אף לא אירוע אחד של סיכול הברחת נשק. יוניפי”ל פועל בדרום לבנון מ-1978, ולמרות זאת לא הפריע לחיזבאללה להתעצם ולאגור מעל 200,000 טילים. לכן, אל לישראל לסמוך אלא על עצמה. חשוב להדגיש כי באף זירה לא הצליח למנוע כוח האו”ם פעילות עוינת לישראל.

אשרור המנדט של יוניפי”ל במועצת הביטחון של האו”ם מגיע על רקע מתיחות מתמשכת בצפון בין ישראל לחיזבאללה. מתחילת שנת 2023 התגרה חיזבאללה פעמים מספר בישראל. ב-13 במארס הפעיל מחבל לבנוני (ככל הנראה בשליחות, או לפחות בידיעת חיזבאללה) מטען צד דמוי כלימגור (המזוהה עם חיזבאללה) סמוך לצומת מגידו. כתוצאה מפיצוץ המטען נפצע אזרח באורח קשה. ב-6 באפריל שיגרו פעילי חמאס בלבנון 34 רקטות לגליל המערבי ופצמ”רים למטולה, ככל הנראה בהסכמה שבקריצה מצד חיזבאללה. גם אם ארגון הטרור השיעי לא יזם או לא קידם את הפעולה, יש להניח כי הוא היה מודע לפעולה, בשל שליטתו הבלעדית בדרום לבנון.

ב־6 ביולי שוגר טיל נגד-טנקים לעבר שטח ישראל, ובתגובה תקף צה”ל בירי ארטילרי את אזור השיגור. ב-21 ביוני הקים חיזבאללה שני אוהלים עם פעילי חיזבאללה חמושים בשטח ריבוני של ישראל. כמו כן, נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לפגוע בגדר הגבול. כך למשל, ב־12 ביולי ניסו פעילי חיזבאללה לחבל בגדר הגבול, והורחקו על ידי צה”ל באמצעות מטען הלם. כתוצאה מכך נפצעו שלושה פעילי חיזבאללה. באותו יום פגעו פעילי חיזבאללה במצלמות תצפית קרוב לשער פאטמה בסמוך למטולה, ואף גנבו מצלמה. לזאת מתווספים עשרות חיכוכים ואירועי חציית הקו הכחול על ידי “חקלאים” ו”פליטים”.

ככל הנראה, התגברות התעוזה מבחינת חיזבאללה מקורה בכרסום מתמשך בהרתעה הישראלית. ראשית, ישראל חתמה על הסכם הגבולות הימיים עם לבנון ב-27 באוקטובר 2022 על רקע איום מצד חיזבאללה לפעול צבאית נגד ישראל אם זו תחל להפיק גז ממאגר “כריש” ללא חתימה על ההסכם עם לבנון. במקביל, שלח חיזבאללה שלושה כטב”מים לעבר אסדת גז בישראל ב-2 ביולי 2022.

אישור ההסכם בעת שחיזבאללה מאיים על ישראל היה טעות. איומי ופעולות חיזבאללה חיזקו את כוחו בזירה הפנים-לבנונית, אפילו בקרב המתנגדים לארגון. בלבנון טענו כי ל”התנגדות” היה משקל בכל הנוגע לאישור ההסכם על ידי ישראל. ההסכמה הישראלית לחתום על ההסכם עם לבנון יצרה מראית עין של כניעה ישראלית וחשש מאיומי חיזבאללה. יתר על כן, ממשלת ישראל נימקה את חתימתה בכך שהיא מנסה למנוע מלחמה עם חיזבאללה.

נוסף על כך, ישראל לא הגיבה על מרבית ההתגרויות שחיזבאללה נקט בשנה האחרונה, לרבות הקמת האוהל הנמצא בשטח ריבוני על אדמת ישראל (עד כתיבת שורות אלה). ההכלה הישראלית, אפוא, החלישה את ההרתעה מול חיזבאללה, והעלתה את רף התעוזה שלו.

להפסיק את ההכלה כלפי חיזבאללה

כרגע, לישראל אין עניין להסלים את המצב בצפון ולצאת למלחמה נגד חיזבאללה בלבנון. בפני ישראל עומדים אתגרים מדיניים וביטחוניים משמעותיים יותר בעת הזו, כגון הטיפול בשסעים והקרעים בחברה הישראלית (לרבות בצה”ל); המאמצים לקדם נורמליזציה עם ערב הסעודית; העמקת והרחבת הסכמי אברהם; וכמובן ההתמודדות עם האיום האיראני, לרבות הסכם חשאי גרעיני בין ארצות הברית לבין איראן.

מנגד, ישראל חייבת לחזק את ההרתעה שלה נגד חיזבאללה. לכן, ישראל צריכה לעבור ממדיניות של הכלה בלבנון לתפישה המתמקדת בהסלמה הדרגתית ומבוקרת. בשלב הראשוני, יש למצוא חלופה שהיא פחות ממלחמה, בדומה למערכה שבין המלחמות (מב”מ) שישראל מנהלת בסוריה ובמקומות נוספים במזרח התיכון. פעילות צבאית ישראלית בלבנון צריכה להתבצע באופן הדרגתי, מן המטרה “קלת הערך” אל מטרות “יקרות ערך”, תוך עמימות מרבית.

הסיכוי לתגובה אלימה מצד חיזבאללה לפעולה חשאית מצטמצם כאשר מדובר בתחילה בפעולות צבאיות נגד יעדים משניים. בכך יש כדי ליצור אפשרות “להרגיל” את חיזבאללה למשוואה החדשה, ולגרום לו להבליג. כפיית המשוואה החדשה על חיזבאללה תכרסם בהדרגה ביכולותיו של ארגון הטרור השיעי, ותחזק את ההרתעה הישראלית.

יש להניח כי חיזבאללה אינו מעוניין במלחמה נגד ישראל בעת הזו, מסיבות שונות. חיזבאללה מעוניין להתמקד כרגע בזירה הפנימית, בשל המשבר הפוליטי והכלכלי החמור בלבנון. בארגון השיעי עושים מאמצים רבים להעמיד לתפקיד נשיא המדינה מועמד המזוהה עם המחנה השיעי הנתמך בידי איראן. במאבק הזה מעורבות גם מעצמות עולמיות כמו צרפת וארצות הברית, ומעצמות אזוריות כמו סעודיה. חיזבאללה לא ירצה להצטייר כמי שפוגע במאמצים להוביל לפיוס לאומי בלבנון.

בנוסף, חיזבאללה שיווק את החתימה על רישום הגבולות הימיים עם ישראל כהצלחה שלו ללא פתיחת מלחמה. לאחרונה החלו חברות אנרגיה לבצע חיפושי גז במים הכלכליים של לבנון, וחיזבאללה ככל הנראה לא ירצה להיות מואשם כמי שפוגע בכלכלה וביציבות הלבנונית בתקופה של משבר כלכלי ופוליטי חריף.

עם זאת, הגישה המוצעת טומנת בחובה אפשרות להסלמה, ויש לקחת אותה בחשבון. ישראל צריכה להיערך מבעוד מועד לאפשרות של סבב קצר של כמה ימי קרב נגד חיזבאללה. במקרה כזה, ישראל תוכל לנצל את ההסלמה על מנת לפגוע באופן משמעותי בכוחו הצבאי של חיזבאללה. למשל, באמצעות תקיפת מחסני הטילים של הארגון, ובכלל זה במתקנים, במפקדות ובתשתיות הצבאיות שלו, בעיקר בדרום לבנון.

ללא נכונות להסלמה, ההרתעה הישראלית תמשיך להישחק. לכן, ישראל צריכה להתכונן גם למלחמה רחבת היקף נגד חיזבאללה. ההכנות הצבאיות צריכות להיות מלוות בשיפור יכולות ההתגוננות מפני מטחי טילים מלבנון.

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר

תמונה: IMAGO / Sipa USA